thumbnail_לא פשוט להגיד סליחה

"אתמול מצאתי את עצמי דורשת מהילד שלי לבקש

סליחה מאחיו, הוא חייך והמשיך והתעלם לחלוטין מהבקשה,

בכל פעם שהוא מתבקש לבקש סליחה הוא עושה

לנו "דווקא""

"מה עושים? "

שאלה אותי אחד מההורים בסדנה די בחוסר אונים

איך מלמדים אותו לבקש סליחה?

רובנו גדלנו על שלוש מילות הפלא

סליחה, תודה ובבקשה.

וזה נראה לנו טבעי שהילד יבקש סליחה על מעשה לא מקובל, רק שאנו שוכחים שתהליך בקשת סליחה הוא תהליך שלא ניתן לכפות אותו.

תבקש סליחה מ… אם לא תבקש סליחה לא תקבל את…

אלו משפטים שהורים רבים משתמשים מתוך

פנטזיה על מציאות מושלמת, מציאות בה מבקשים סליחה והבעיות נפתרות..

במציאות היומיומית לילדים יש קושי לבקש סליחה

ועם יד על הלב גם לנו..

ילד הנדרש לבקש סליחה מרגיש סוג של לחץ ומתקבלת תוצאה הפוכה:

נטירת טינה וכעס- המתפרצים בזמן ובעיתוי לא צפויים..

כי בקשת הסליחה מבחינתו הופכת אותו ללא צודק

ומכאן שמזווית הראיה שלו זה לא "פייר"

התבצרות-לעיתים ילד הנדרש לבקש סליחה "מתבצר" בעמדה שלו , מוצא הצדקות להתנהגותו ולא מוכן לקבל אמת אחרת ואז אנו מקבלים את המשפטים:

"בחיים אני לא אבקש ממנו סליחה"

"בחיים אני לא אסלח לו"

אז איך מלמדים ילד לבקש סליחה באופן טבעי וללא לחץ?

לפניכם חמש דרכים ועוד אחת ללמד את הילד לבקש סליחה מהלב.

1. יכולת לגלות אמפטיה והבנה לרגשות האחר

כדי שילד יבקש סליחה עליו להביו את הרגשות של האחר,

שאלות כמו:

* מה היית מרגיש אילו היו מתנהגים אליך כך?

(מקללים, מרביצים, פוגעים, שוברים וכו')

* מה אתה היית עושה במקום…?

* היית רוצה ש…?

אלו שאלות המעלות למודעות את הרגשות של האחר, ועוזרות לילד להבין את הצד הנפגע.

בגילאים הצעירים הם מתקשים להבין את רגשות הזולת כי עדיין הם לא עושים את ההפרדה בין " האני" ל"זולת"

בגילאים הבוגרים יותר הם עסוקים בעצמם ולא פנויים להבין את האחר.

כך שבכל הגילאים יש לנקוט בדרך של שאילת שאלות המעודדות הבנת רגשות הזולת, הבנה הסוללת דרך להתפייסות אמת.

2. יצירת אווירה של פיוס והימנעות ממעגל הקסמים של האשמות הדדיות

השאלה "מי התחיל?" פותחת פתח להטחת האשמות ההדדיות המובילות למבוי סמוי ולרגשות של אשמה ובושה של אחד הצדדים.

אשמה ובושה הם רגשות קשים שהילד ינסה להימנע מהם

על ידי התגוננות ומתן סיבות טובות ומוצדקות למעשה,

לכן עלינו ליצור אווירה שאין בה נקיטת עמדה או אשמה לאחד הצדדים ולתאר את האירוע ללא נזיפה, בקורת או שיפוטיות:

"נתת מכה לרועי וזה כאב לו מאוד , מה היית מרגיש במקומו?"

3. סיבה ותוצאה- לא תמיד מבינים הילדים את הקשר בין המעשה לפגיעה באחר , כאשר אנו מסבירים לילד את הקשר בין המעשה לתוצאה הוא יהיה מסוגל להבין שהמעשים שלו פוגעים לעיתים באחר וכך הוא יוכל לקחת אחריות על מעשיו ולבקש סליחה.

4. הרגעה נפשית וגופנית –ייתכן מאוד שהילד יעדיף להירגע, להפנים את האירוע, ורק אז יהיה פנוי לבקש סליחה – סליחה שתהיה כנה יותר. ניתן לומר "אני רואה שאתה נסער, אחרי הארוחה נדבר על זה"

כשהמתח הגופני והרגשי פוחת ניתן לדבר על סליחה באווירה פתוחה ולא מאיימת לילד.

5. דוגמא אישית- לבקש סליחה בנוכחות הילד מבן /בת הזוג, לבקש סליחה מהילד במקרה שטעינו.

כדי שהסליחה תהיה משמעותית והילד יפנים אותה תבקשו סליחה בסמוך למקרה שבו פגעתם או נפלטה לכם מילה לא ראויה. עלינו לזכור ששימוש יתר במילה "סליחה" עלול להפחית מחשיבותה והילד לא יבין את המשמעות האמיתית של בקשת סליחה.

"הדרך הנכונה לחנך בני אדם היא להיות להם לדוגמא אישית"/ אלברט איינשטיין

6. עידוד והעצמה- לעודד את הילד ולשבח אותו על יוזמה שלו לבקשת סליחה מהצד הנפגע ללא התערבות אם זה מאתנו ההורים, אם זה מהמורה ,אם זה מאחיו ואם זה מחבר..

עלינו לזכור שריב הוא דבר טבעי, הוא קיים אצל ילדים ואצל מבוגרים – למעשה, בכל גיל ובכל מקום.

סליחה היא הדרך לפתור סכסוכים ומשברים ויצירת יחסים בריאים וטובים, להתמודד עם קשיים במערכת היחסים שבין הורים לילדים ובמשפחה בכלל.

הסליחה מאפשרת להתרכז בפתרונות ולא ברגשות הפגועים ונקמה, והיא הזדמנות להקנות לילד כישורים כמו :

* לקיחת אחריות

* אופטימיות

* אמפטיה

* נתינה

* יכולת להמשיך הלאה

הורים יקרים,

בין אם אנו חילוניים ובין אם אנו מסורתיים או דתיים יום הכיפורים מזמן לנו את ההזדמנות לעסוק בנושא הסליחה , ללמד את הילדים שלנו לכבד אחד את השני, לבקש סליחה ולסלוח בעצמם.

לסיום,

מאחלת לנו שנזכור לבקש סליחה מכל מי שפגענו בו ומי ייתן שגם יסלחו לנו על השגיאות שעשינו בדרך..

גמר חתימה טובה

מכל הלב

עליזה צביה .A.M

מרכז להכשרה וטיפול התנהגותי קוגניטיבי

הרצאות-סדנאות-טיפול פרטני

במייל :Zvia82@gmail.com

בנייד: 052-977-0455 ובאתר הפייסבוק- חטיפי הורות

עמוד ראשי